גם אתם נשארים ערים מול המסך או עם אור דולק בחדר השינה? מחקר בריטי רחב היקף מצא שגם חשיפה חלשה יחסית לאור בלילה עלולה לגבות מחיר מהלב. בעוקבה של כמעט 89 אלף נבדקים בני 40 ומעלה, שנמדדו באמצעות חיישני אור על פרק היד במשך שבוע שלם - יותר מ-13 מיליון שעות של נתונים - התגלה קשר מובהק ותלוי מינון בין לילות מוארים יותר לבין סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, בהן אוטם, אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים.
הנתונים הוצלבו עם רישומי הבריאות הלאומיים של בריטניה לאורך כמעט עשר שנות מעקב, והמסקנה חד משמעית: ככל שהחדר מואר יותר בלילה - כך הסיכון ללב גבוה יותר. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA Network Open.
הקשרים בין אור בלילה לתחלואת לב נשארו ברורים גם אחרי שנוטרלו כמעט כל גורם אפשרי: גיל, מין, מוצא, עונות השנה, מצב סוציו-אקונומי, עישון, שתייה, תזונה, פעילות גופנית, שינה ואף מידת העירוניות של מקום המגורים. אפילו כשהחוקרים הכניסו למשוואה את הסיכון הגנטי למחלות לב – התמונה לא השתנתה. הגנים אולי משחקים תפקיד, אך האור בלילה המשיך לבלוט כגורם סביבתי עצמאי ומשמעותי.
"היתרון הבולט של המחקר הוא בהיקפו – הן במספר המשתתפים, הן במשך תקופת המעקב והן באופן המדויק שבו נאספו הנתונים", אומר פרופ' ירון דגן, ראש מערך השינה של אסותא ויועץ לרפואת שינה במכבי שירותי בריאות. "הממצאים מצביעים על קשר ברור: ככל שאנשים נחשפים ליותר אור בשעות הלילה, כך עולה הסיכון שלהם לאירועים לבביים שונים".
המספרים שמספרים את הסיפור
במחקר השתתפו 88,905 גברים ונשים בני 40 ומעלה, בגיל ממוצע של 62. מרביתם נשים - כ-57%. כל נבדק לבש חיישן אור על פרק כף היד במשך שבוע, שאיפשר לחוקרים למפות במדויק את תנאי התאורה לאורך היממה. פרקי הזמן חולקו לשני חלונות עיקריים: "יום" בין 07:30 בבוקר ל-20:30 בערב, ו"לילה" בין 00:30 בלילה ל-06:00 בבוקר.
פרופ' ירון דגןצילום: מכבי שירותי בריאותככל שהלילות היו מוארים יותר, כך עלה הסיכון למחלות לב מרכזיות. המשתתפים חולקו לארבע רמות חשיפה – מהלילות החשוכים ביותר (עד 50%) ועד הלילות המוארים ביותר (91%-100%) - והפערים התגלו כחדים.
בהשוואה ללילות החשוכים, אלו שבילו את הלילות תחת אור חזק יותר נמצאו בסיכון גבוה ב-23% למחלת לב כלילית, ב-42% לאוטם שריר הלב, וב-45% לאי-ספיקת לב. גם הסיכון לפרפור פרוזדורים ולשבץ עלה, בכ-28% בכל אחד מהמקרים. המגמה הייתה ברורה: ככל שהאור בלילה חזק יותר - כך הלב פגיע יותר.
החוקרים מצאו גם קשר מתמשך וברור: כל עלייה קטנה בעוצמת האור בלילה - אפילו בגבולות הנורמה - לוותה בעלייה מדודה אך מובהקת בסיכון לכל אחת מחמש המחלות שנבדקו. במילים אחרות, לא מדובר רק בהבדל בין חושך לאור חזק במיוחד, אלא בהשפעה שנראית כמעט בכל מדרגה של תאורה לילית.
4 צפייה בגלריה
לפי המחקר, ככל שהלילות היו מוארים יותר, כך עלה הסיכון למחלות לב מרכזיות
(הדמיה: Shutterstock)
נשים בסיכון מוגבר
לדברי פרופ' דגן, חשוב להבין את העיקרון שהמחקר הזה ממחיש. "בני האדם, כמו כל שאר היצורים החיים והצמחים, מתוזמנים על פי מחזורי האור והחושך. כל המערכות הביולוגיות והפיזיולוגיות שלנו נבנו סביב הדפוס הזה. הקדמה והחשמל שינו את סביבת החיים שלנו, אך יש לכך מחיר: במקום לישון בחושך מוחלט, אנו חיים בעולם מואר 24 שעות ביממה - והדבר גורם לשיבוש במנגנוני הגוף".
דוגמה לכך היא עבודת משמרות או חשיפה ממושכת לאור מלאכותי. "בשנים האחרונות אנו מדגישים במיוחד את הנזק שבחשיפה למסכים, ובעיקר למסכי טלפונים חכמים", מסביר פרופ' דגן. "האור הבהיר הנפלט מהם פועל למעשה כמו זרקור ישיר לעיניים, גם אם כיביתם את האורות בבית. החשיפה הזו משבשת את פעילות המערכות הפנימיות, ובמקרה הנוכחי – נמצאה השפעה שלילית על מערכת הלב וכלי הדם".
ההשפעה לא הייתה אחידה על פני כל הקבוצות. אצל נשים, הקשר בין אור בלילה לבין מחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב היה בולט במיוחד, בעוד שבקרב המשתתפים הצעירים יותר נרשמה רגישות גדולה יותר לאי-ספיקת לב ולפרפור פרוזדורים. גם כשנלקח בחשבון הסיכון הגנטי למחלות לב – התמונה לא השתנתה: האור בלילה המשיך להופיע כגורם עצמאי ומשמעותי.
4 צפייה בגלריה
האור בלילה מדכא את ייצורו של ההורמון מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל במוח
(צילום: shutterstock)
ומה לגבי אור ביום?
דווקא האור ביום סיפק חדשות טובות יותר: משתתפים שנחשפו ליותר אור בשעות היום נטו לסיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ושבץ. עם זאת, לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמי אורח חיים נוספים - בעיקר פעילות גופנית - ההשפעה המגינה נחלשה. כשפעילות גופנית הוצאה מהחישוב, הקשרים המיטיבים נותרו ברורים בעיקר לגבי אי-ספיקת לב ושבץ.
איך בדקו את זה?
כל משתתף לבש חיישן אור על פרק היד במשך שבוע שלם, שאסף נתונים רציפים וחילק את היממה ל-48 פרקי זמן של חצי שעה כל אחד. כך נוצר פרופיל אישי מדויק של חשיפה לאור לאורך היום והלילה. מצבי הבריאות נמדדו על בסיס רישומי אשפוז, ביקורי רופאי משפחה, רישומי תמותה ודיווחים עצמיים, והמעקב נמשך עד נובמבר 2022.
ההבדלים בין הקבוצות היו דרמטיים: בקבוצת הלילה החשוכה נמדדו בממוצע רק 0.6 לוקס (lux) - כמעט חושך מוחלט - בעוד שבקבוצה המוארת ביותר נרשמו מעל 100 לוקס, רמה המזכירה חדר עם תאורה דולקת.
האם זה רק בגלל שינה קצרה או משובשת?
גם השינה לא הסבירה את התופעה. החוקרים בחנו אם ייתכן שהקשר בין אור בלילה למחלות לב נובע פשוט משינה קצרה או לא יעילה - אך גם אחרי שהתחשבו במשך השינה ובאיכותה, הקשרים נשארו ברובם מובהקים. שינה קצרה החלישה חלק מהקשרים, אך לא מחקה אותם. רק במקרה של שבץ נרשמה ירידה מסוימת בעוצמת המובהקות הסטטיסטית.
4 צפייה בגלריה
אור בלילה עלול לשבש את השעון הביולוגי, להשפיע על לחץ דם, קצב לב, קרישיות ותגובות דלקתיות
(צילום: Shutterstock)
החוקרים מסבירים כי אור בלילה עלול לשבש את השעון הביולוגי, להשפיע על לחץ דם, קצב לב, קרישיות ותגובות דלקתיות - תהליכים שמקושרים לתחלואת לב וכלי דם. המחקר אינו מוכיח סיבתיות, אך מראה דפוס עקבי של "מנת חשיפה-תגובה".
פרופ' דגן מסביר כי "באופן ספציפי, האור בלילה מדכא את ייצורו של ההורמון מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל במוח. למלטונין תפקיד מרכזי בוויסות תגובות הגוף לשינויים בין אור לחושך לאורך היממה. הוא שומר על הסנכרון של השעון הביולוגי ותורם לאיכות השינה ולתפקוד התקין של מערכות הגוף".
כמו בכל מחקר, גם כאן היו מגבלות. המשתתפים אינם משקפים באופן מלא את כלל האוכלוסייה - רובם לבנים, בעלי השכלה והכנסה גבוהות מהממוצע. מדידת האור בוצעה רק במשך שבוע אחד, כך שלא ניתן לדעת אם רמת החשיפה השתנתה לאורך השנים. בנוסף, החוקרים לא יכלו להבחין אם מקור האור היה מסך, תאורה ביתית או אור חיצוני. חשוב גם לזכור: זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא מצביע על קשר - אך לא מוכיח שהאור בלילה הוא שגורם ישירות למחלות הלב.
המידע הראשוני לכתבה זו התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
